מורה בינה מלאכותית: חמישה דברים לבדוק לפני שבוחרים

כמעט כל כלי למידה מגדיר את עצמו היום כמורה בינה מלאכותית. רובם אינם. הם מנועי תשובות טובים עם ממשק נעים, וזה מוצר לגיטימי, אבל הוא פותר בעיה אחרת.

ההבדל ניתן לבדיקה בעשר דקות, בלי להירשם לשנה. חמישה מבחנים.

1. האם הוא בונה מסלול לפני שהוא מסביר

בקשו מהכלי ללמד אתכם נושא שלוקח כמה שבועות, לא שאלה בודדת.

צ׳אט יתחיל להסביר מיד. זו התנהגות נכונה עבור שאלה, ושגויה עבור מטרה: היא מטילה עליכם את תכנון הלימודים בדיוק ברגע שאתם יודעים על הנושא הכי פחות.

מורה יעשה את ההפך, ישאל לשם מה אתם לומדים, ויציג רשימת נושאים לאישור לפני ההסבר הראשון. סימן מובהק: אפשר לערוך את הרשימה, למחוק ממנה ולשנות בה סדר.

2. האם הוא מכריח אתכם לשלוף מהזיכרון

זה המבחן שהכי קל לזייף והכי חשוב. הסבר יפה מייצר תחושת הבנה; שליפה מייצרת זיכרון.

בסקירה של דנלוסקי ועמיתיו משנת 2013 על עשר שיטות למידה נפוצות, רק שתיים קיבלו דירוג תועלת גבוה, תרגול שליפה ותרגול מפוזר לאורך זמן. קריאה חוזרת והדגשה, שתי השיטות הנפוצות ביותר, קיבלו את הדירוג הנמוך ביותר.

מה לבדוק: האם הכלי עוצר ושואל אתכם, או רק ממשיך להסביר. האם הוא חוזר לחומר של לפני שבוע בלי שביקשתם. כלי שאף פעם לא מפריע לכם הוא כלי שאתם צורכים, לא לומדים בו.

3. האם הוא מתעד מה הפנמתם

היסטוריית שיחה אינה תיעוד. היא תמליל של מה שנאמר, לא מודל של מה שאתם יודעים.

השאלה הפשוטה: אחרי שבועיים, האם הכלי יודע להגיד באילו נושאים הוכחתם שליטה ובאילו רק עברתם? אם התשובה היא "אפשר לגלול למעלה", אין תיעוד.

זה חשוב יותר משנדמה, כי ההערכה העצמית שלכם אינה אמינה: במחקר של קרפיקי ורדיגר משנת 2008, ההערכות של הנבדקים לגבי הביצועים העתידיים שלהם לא היו מתואמות עם הביצועים בפועל. מי שקרא שוב ושוב הרגיש בטוח יותר וזכר פחות.

4. האם הוא מלמד בעברית או מתרגם לעברית

תרגום ניכר מיד: משפטים ארוכים מדי, מונחים שנשמעים כמו תעתיק של מילה אנגלית, ולפעמים ממשק שבו הטקסט מיושר לשמאל או שסימני פיסוק קופצים לצד הלא נכון.

מה לבדוק: שאלו שאלה בעברית על נושא מקומי. האם התשובה נשמעת כמו מישהו שכותב עברית, או כמו גרסה עברית של תשובה אנגלית. ובדקו את הממשק עצמו, כפתורים, טפסים, שדות קלט. ממשק שנבנה לימין-לשמאל מהיסוד נראה אחרת מממשק שהופך כיוון בדיעבד.

5. האם הוא יודע להגיד לא

בקשו ממנו לכתוב לכם את המטלה במקום ללמד אתכם.

כלי שמסכים בשמחה עושה אופטימיזציה למדד הלא נכון: הוא מייצר תוצר, לא ידע. כלי שמסרב ובמקום זה מפרק את המטלה ומלמד אתכם לעשות אותה בעצמכם הוא כלי שהמטרה שלו מיושרת עם שלכם. זה נשמע כמו נקודה מוסרית והוא בעיקר מבחן מוצר.

איך אנפטו עומד במבחנים

בגילוי מלא, אלה חמשת הדברים שאנפטו בנוי סביבם. מטרה נכנסת, מסלול נושאים ניתן לעריכה יוצא, ההוראה נקטעת בשאלות ובכרטיסיות לפי חזרה מרווחת, המערכת מתעדת שליטה לפי נושא, וההוראה מתבצעת בעברית בממשק ימין-לשמאל ולא כתרגום.

אני לא טוען שאין כלים אחרים שעומדים בחלק מהמבחנים. אני כן טוען שהמבחנים האלה הם מה שכדאי לבדוק, גם אם תבחרו משהו אחר. אם אתם משווים לצ׳אט רגיל, ההשוואה המפורטת נמצאת כאן.

מקורות

• Dunlosky, J., Rawson, K. A., Marsh, E. J., Nathan, M. J., & Willingham, D. T. (2013). Improving Students' Learning With Effective Learning Techniques. Psychological Science in the Public Interest, 14(1), 4–58.
• Karpicke, J. D., & Roediger, H. L. (2008). The Critical Importance of Retrieval for Learning. Science, 319(5865), 966–968.