קורס אישי בינה מלאכותית: איך בונים קורס שמסתיים

הבעיה עם קורסים מקוונים אינה איכות התוכן. חלקם מצוינים. הבעיה היא שהם נבנו לקהל, ואתם לא קהל, יש לכם מטרה אחת, רקע מסוים, וזמן מוגבל. קורס שנבנה לכולם חייב לכסות את כל מה שמישהו עשוי לרצות, ולכן רובו לא רלוונטי לכם, ואי אפשר לדעת מראש איזה רוב.

קורס אישי הופך את הסדר. במקום להתחיל מהנושא ולהתקדם קדימה, מתחילים מהתוצאה ובונים אחורה. זו לא המצאה של עידן ה-AI, זה העיקרון שוויגינס ומק-טיי כינו "תכנון לאחור", אבל עד עכשיו זה דרש מומחה שיבנה את המסלול. זה החלק שהשתנה.

שלב 1: לנסח תוצאה, לא נושא

ההבדל בין שתי השורות הבאות הוא ההבדל בין קורס למאגר תשובות:

• "תלמד אותי חשבונאות" → מקבלים הרצאה, מכל מקום בנושא.
• "אני רוצה לקרוא מאזן של חברה ציבורית ולזהות בו שלושה דגלים אדומים" → מקבלים מסלול.

התוצאה חייבת להיות משהו שאפשר לדעת אם השגתם. "להבין סטטיסטיקה" אינו כזה. "לקרוא טבלת תוצאות במאמר רפואי ולהסביר מה המובהקות אומרת" הוא כן.

שלב 2: לקצץ

זה השלב שמדלגים עליו, והוא החשוב ביותר. אחרי שיש רשימת נושאים, עוברים עליה ומוחקים כל נושא שהתוצאה לא תלויה בו ישירות.

הקיצוץ מרגיש כמו ויתור והוא ההפך. כל נושא שנשאר ברשימה מתחרה על אותו זמן חזרה מוגבל, וקורס שאתם מסיימים מלמד יותר מקורס מקיף שנזנח בשליש. אם הרשימה לא מרגישה קצרה מדי, לא קיצצתם מספיק.

שלב 3: לסדר לפי תלות

נושאים אינם רשימה, הם גרף. חלקם אי אפשר להבין לפני אחרים. הסדר הנכון אינו לפי הגיון אקדמי אלא לפי מה פותח את מה: כל נושא צריך להיות מובן עם מה שכבר למדתם, ולפתוח את הבא אחריו.

זה גם המקום שבו קורס אישי מנצח סרטון ביוטיוב. סרטון בודד מסביר רעיון אחד היטב. מה שחסר הוא הרצף.

שלב 4: למדוד שליפה, לא כיסוי

הטעות האחרונה היא למדוד התקדמות לפי כמה שיעורים סומנו כהושלמו. זה מודד צריכה.

המדד הנכון הוא מה נשלף מהזיכרון בלי עזרה, כמה ימים אחרי. הממצא היציב בחקר הלמידה הוא שניסיון לשלוף חומר משמר אותו הרבה יותר טוב מקריאה חוזרת: במחקר של קרפיקי ורדיגר משנת 2008, מי שהמשיך להיבחן על זוגות מילים זכר כ-80% מהם אחרי שבוע, לעומת 36% ו-33% אצל מי שהמשיך לקרוא אותם בלי להיבחן. באותו מחקר, ההערכות של הנבדקים לגבי הביצועים שלהם לא היו מתואמות עם הביצועים בפועל, כלומר התחושה שהחומר מוכר אינה מדד.

לכן קורס אישי טוב לא נגמר בשיעור האחרון. הוא חוזר אליכם.

מה עושים בפועל

אם אתם בונים לבד מול צ׳אט: נסחו תוצאה, בקשו רשימת נושאים לפני כל הסבר, מחקו חצי, ובקשו סדר לפי תלות. אל תתחילו ללמוד לפני שהרשימה נראית לכם.

באנפטו ארבעת השלבים האלה הם המוצר: אתם מנסחים מטרה, נבנה מסלול נושאים ותתי-נושאים שאפשר לערוך לפני שמתחילים, ההוראה נקטעת בשאלות ובכרטיסיות בלוח זמנים של חזרה מרווחת, והמערכת מתעדת באילו נושאים הוכחתם שליטה. אם אתם רוצים את אותו עיקרון בלי כלי, המדריך לתוכנית לימודים מותאמת אישית מפרט את השלבים.

מקורות

• Karpicke, J. D., & Roediger, H. L. (2008). The Critical Importance of Retrieval for Learning. Science, 319(5865), 966–968.
• Wiggins, G., & McTighe, J. (2005). Understanding by Design. ASCD. מקור העיקרון של תכנון לאחור.
• Dunlosky, J., Rawson, K. A., Marsh, E. J., Nathan, M. J., & Willingham, D. T. (2013). Improving Students' Learning With Effective Learning Techniques. Psychological Science in the Public Interest, 14(1), 4–58.